האם מותר לקחת פרחים מהשולחן אחרי שמחה?

הרב שי טחןיגכסליותשפג07/12/2022
שאלה:
ידוע "מנהג ישראל" שאנשים שיוצאים משמחה לוקחים את זר הפרחים מהשולחן, או בלונים, או משהו שנשאר שם... האם זה מותר?
תשובה:
המתארחים בשבתון אינם רשאים לקחת לביתם את הפרחים שבשולחנות ואת המנות שנשארו בתום השבתון אלא אם כן הבעלים אינם מקפידים או שידוע שהכל נזרק לזבל.הכלל בזה הוא שיש לילך אחר מנהג המקום, דהיינו יש לבחון מהו הנוהג באותו מקום לגבי לקיחת אותם הדברים. לדוגמא, ישנם מקומות שהמנהג הוא להגיש לאורחים אחר ברית מילה נייר כסף ושקית על מנת שהאורחים יעטפו דברי מאכל ויקחו עמהם מנה הביתה, ואז הדבר נחשב כגילוי דעת ברור שהם רשאים ליקח עמם את המנות.
ישנם מקומות שאחר השמחה הפרחים וכל האוכל נזרק לזבל ואז ודאי שאפשר ליקח מה שרוצים שהרי אין הבעלים רוצים את הנשאר אלא עד סיום האירוע. לעומת זאת ישנם מקומות שאין הדרך להגיש את אותם הדברים לאורחים, ויש מקומות שאחר תום השמחה בעל האולם לוקח את האוכל ועושה חשבון עם בעל השמחה על הנותר, או שכל הנשאר שייך לבעל השמחה והוא לוקחם לביתו. בשני המקרים האלו ודאי שאסור לקחת מנות לביתו מלבד את מנתו שלו שהגישו לו לאכילה, שאז כיון שמנה זו היא שלו ומנע מעצמו את האכילה רשאי הוא לקחתה עמו. (הגאון ר״ש ווזנר בשבט הלוי ח״ד סימן רכה). ולכן גם בסיום השבתון יש לראות אם הבעלים מקפידים על הנשאר וניתן לדעת זאת ע״י בירור מנהג המקום או אם הבעלים זורקים הכל לזבל. במידה שאין אפשרות לברר אסור לקחת משום סרך גזל אלא אם כן מבקשים רשות מהבעלים
תשובות נוספות בנושא-
מסיבות חנוכה בעת מלחמה
שלום וברכה.
שאלתכם תלויה במחלוקת הפוסקים אם סעודות חנוכה הם סעודות מצוה או רשות, שאם הסעודה נחשבת מצוה ניתן לקיים כן גם בזמן זה, ואם נחשבת כסעודת רשות מן הנכון להימנע.
דהנה השלחן ערוך (סימן תרע ס״ב) הביא את דעת המהר״ם מרוטנבורג שריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות רשות, שלא קבעום למשתה ושמחה אלא להלל ולהודות. והרמ״א הביא דעת החולקים (מהר״א מפראג) וכתב שיש בהם קצת מצוה בריבוי הסעודות, משום שבאותם הימים היה חנוכת המזבח. ונוהגים לומר זמירות ותשבחות בסעודות שמרבים בהם, ואז הוי סעודות מצוה, עכ״ל.
וזה שאמרנו לעיל שיש להקל אם הסעודה נחשבת מצוה, נלמד מדברי הרמ״א (יו״ד סימן שצא ס״ב) שהביא המנהג באבל שרשאי להקל להשתתף בסעודת מצוה הנעשית בביתו, וז״ל: "אבל תוך שלושים אסור לכל סעודת מצוה שבעולם, אבל סעודת מצוה דלית ביה שמחה מותר ליכנס בה, כגון פדיון הבן וכו’ מותר לאכול שם אפילו תוך שבעה, ובלבד שלא יצא מפתח ביתו. והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל י״ב חודש אם הוא חוץ לביתו, ובתוך הבית מקילין שאוכל בביתו בסעודת ברית מילה וכל שכן בשאר סעודות שאין בהם שמחה".
וכתב הגרש״ז אורבעך (הליכות שלמה חנוכה פרק יז אות יג) שאבלים בתוך י״ב חודש מותרים להשתתף בסעודת חנוכה משפחתית, וכן הביא בספר גשר החיים (ח״א פרק כא ס״ח ס״ו) שמקילין כהגליון מהרש״א (ד״ה אבל) ובית לחם יהודה שכתבו שסעודת חנוכה הוו סעודת מצוה. ואם כן יש ללמוד קל וחומר שאם אבל רשאי להשתתף במסיבת הודאה של חנוכה, כל שכן שרשאים בזמן מלחמה.
וניתן להקל גם לספרדים (אף שכתב השלחן ערוך שסעודות חנוכה הם סעודות הרשות) על פי מה שכתב הגר״ע יוסף (חזון עובדיה חנוכה, עמוד יח) שאם מנצלים מסיבות כאלה לדרשות בדברי תורה ויראת שמים, ודאי אז נחשבות סעודות אלו כסעודות מצוה.
שלום וברכה.
שאלתכם תלויה במחלוקת הפוסקים אם סעודות חנוכה הם סעודות מצוה או רשות, שאם הסעודה נחשבת מצוה ניתן לקיים כן גם בזמן זה, ואם נחשבת כסעודת רשות מן הנכון להימנע.
דהנה השלחן ערוך (סימן תרע ס״ב) הביא את דעת המהר״ם מרוטנבורג שריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות רשות, שלא קבעום למשתה ושמחה אלא להלל ולהודות. והרמ״א הביא דעת החולקים (מהר״א מפראג) וכתב שיש בהם קצת מצוה בריבוי הסעודות, משום שבאותם הימים היה חנוכת המזבח. ונוהגים לומר זמירות ותשבחות בסעודות שמרבים בהם, ואז הוי סעודות מצוה, עכ״ל.
וזה שאמרנו לעיל שיש להקל אם הסעודה נחשבת מצוה, נלמד מדברי הרמ״א (יו״ד סימן שצא ס״ב) שהביא המנהג באבל שרשאי להקל להשתתף בסעודת מצוה הנעשית בביתו, וז״ל: "אבל תוך שלושים אסור לכל סעודת מצוה שבעולם, אבל סעודת מצוה דלית ביה שמחה מותר ליכנס בה, כגון פדיון הבן וכו’ מותר לאכול שם אפילו תוך שבעה, ובלבד שלא יצא מפתח ביתו. והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל י״ב חודש אם הוא חוץ לביתו, ובתוך הבית מקילין שאוכל בביתו בסעודת ברית מילה וכל שכן בשאר סעודות שאין בהם שמחה".
וכתב הגרש״ז אורבעך (הליכות שלמה חנוכה פרק יז אות יג) שאבלים בתוך י״ב חודש מותרים להשתתף בסעודת חנוכה משפחתית, וכן הביא בספר גשר החיים (ח״א פרק כא ס״ח ס״ו) שמקילין כהגליון מהרש״א (ד״ה אבל) ובית לחם יהודה שכתבו שסעודת חנוכה הוו סעודת מצוה. ואם כן יש ללמוד קל וחומר שאם אבל רשאי להשתתף במסיבת הודאה של חנוכה, כל שכן שרשאים בזמן מלחמה.
וניתן להקל גם לספרדים (אף שכתב השלחן ערוך שסעודות חנוכה הם סעודות הרשות) על פי מה שכתב הגר״ע יוסף (חזון עובדיה חנוכה, עמוד יח) שאם מנצלים מסיבות כאלה לדרשות בדברי תורה ויראת שמים, ודאי אז נחשבות סעודות אלו כסעודות מצוה.
תקלה במטבח
מכיוון שהכלי החלבי לא היה בן יומו, ומכיוון שמן הסתם הוא היה נקי, ומכיוון שיש כאן כמה תחנות (הסיר, המרק, המיקרוגל, הכלי הבשרי פיירקס) ויש כאן כמה ספקות- יש שחושבים שמיקרוגל זה לא ממש בישול, ויש שסוברם שפיירקס לא סופג וכדומה...
ראה שהכל בסדר ואין שום מקום לחשש לא באוכל, לא בכלים ובטח לא במצקות וכדומה...
מכיוון שהכלי החלבי לא היה בן יומו, ומכיוון שמן הסתם הוא היה נקי, ומכיוון שיש כאן כמה תחנות (הסיר, המרק, המיקרוגל, הכלי הבשרי פיירקס) ויש כאן כמה ספקות- יש שחושבים שמיקרוגל זה לא ממש בישול, ויש שסוברם שפיירקס לא סופג וכדומה...
ראה שהכל בסדר ואין שום מקום לחשש לא באוכל, לא בכלים ובטח לא במצקות וכדומה...
שאלה דחופה חלק ב'
שלום וברכה,
לא יכולתי לענות אמש, אני מלמד בימי שלישי עד מאוחר בלילה ורק עכשיו ראיתי את השאלה במשרד.
התשובה היא קצת מורכבת-
א) מכיוון שמדובר בחומרים שמוגנים בזכויות יוצרים והם לא רק כאלה, אלה הם למעשה "מוצר למכירה" (כלומר-= לא מדובר רק בשיר שהזמר שומר את הזכויות יוצרים, אלא במוצר שכל עניינו למכיר4ה ולשימוש שאת עושה בו. משהו כמו מישהו שיארגן הופעה וישים שיר של זמר אחר... הרי שברור לי לחלוטין שצריך לשלם. ואסור לעשות בזה שימוש. אני חושב שה"היתצר" של כולם עושים בזה שימוש ולכן יש שין הפקר, גם לשיטות המקילות שסוכמות על זה בשירים וכדומה, לא יכול לתפוס פה. כי זה לא שיר להנאה, או להעביר את הזמן, זה ממש הכלי לעבודה שאותו היצרן הזה מוכר.
משהו בערך כמו ההבדל שציינתי- בין מישהו שהולך לים ומעתיק שיר לאוזניות שלו (שזה אולי ייחשב הפקר, לשיטות המקילות) לבין מישהו שיש לו מסעדה ששם בה שירים מוגנים. שזה שונה, כי כאן זה ממש שימוש בכלים של אחרים לפרנסה. זה לא רק דין "זכויות יוצרים".
ולכן לדעתי חייבים לשלם. ואם המכון שבו את עובדת לא משלם, זו בעיה, אז או שתשלמי מכיסך. או שמתצאי דרך שהמכון ישלם. די ברור לי שזה אסור אחרת.
ב) לגבי המקרה הספציפי של הדרכה שתוכננה להיום, אני חושב שבגלל הסיכונים שבביטול, את יכולה לעשות בזה שימוש, כי הסיכון גדול. אם את מחליטה שאחר כך תשלמי ותרכשי- זה הכי טוב. כי אז זו רק דחיה בתשלום ולא משהו שהוא ממש גזל. ואם את לא מתכוונת או לא יכולה לשלם בהמשך, אז לפחות תשלחי, אולי בעילום שם ובדואר, סכום מסויים לחברה על השימוש שעשית בגלל האונס.
ג) באופן עקרוני קשה לי מאוד עם שימוש שעושים למשהו מקצועי בכלים מועתקים או משוכפלים. ככה אני חושב במחשבים וככה בעוד הרבה דברים. אני חושב שיש בעיה לעשות שימוש בזיעתו של אחר לפרנסה שלך. גם אם אולי יש לי קשיים עם שימוש תמים בדברים "על פי חוק זכויות יוצרים".
ד) נראה לי מוזר שמכונים שלמים עושים שימוש במשהו לא חוקי בעבודה שלהם. אולי אם תבררי יתברר שהמכון שלך משלם? אולי לשיעורין, או בחכירה...
שלום וברכה,
לא יכולתי לענות אמש, אני מלמד בימי שלישי עד מאוחר בלילה ורק עכשיו ראיתי את השאלה במשרד.
התשובה היא קצת מורכבת-
א) מכיוון שמדובר בחומרים שמוגנים בזכויות יוצרים והם לא רק כאלה, אלה הם למעשה "מוצר למכירה" (כלומר-= לא מדובר רק בשיר שהזמר שומר את הזכויות יוצרים, אלא במוצר שכל עניינו למכיר4ה ולשימוש שאת עושה בו. משהו כמו מישהו שיארגן הופעה וישים שיר של זמר אחר... הרי שברור לי לחלוטין שצריך לשלם. ואסור לעשות בזה שימוש. אני חושב שה"היתצר" של כולם עושים בזה שימוש ולכן יש שין הפקר, גם לשיטות המקילות שסוכמות על זה בשירים וכדומה, לא יכול לתפוס פה. כי זה לא שיר להנאה, או להעביר את הזמן, זה ממש הכלי לעבודה שאותו היצרן הזה מוכר.
משהו בערך כמו ההבדל שציינתי- בין מישהו שהולך לים ומעתיק שיר לאוזניות שלו (שזה אולי ייחשב הפקר, לשיטות המקילות) לבין מישהו שיש לו מסעדה ששם בה שירים מוגנים. שזה שונה, כי כאן זה ממש שימוש בכלים של אחרים לפרנסה. זה לא רק דין "זכויות יוצרים".
ולכן לדעתי חייבים לשלם. ואם המכון שבו את עובדת לא משלם, זו בעיה, אז או שתשלמי מכיסך. או שמתצאי דרך שהמכון ישלם. די ברור לי שזה אסור אחרת.
ב) לגבי המקרה הספציפי של הדרכה שתוכננה להיום, אני חושב שבגלל הסיכונים שבביטול, את יכולה לעשות בזה שימוש, כי הסיכון גדול. אם את מחליטה שאחר כך תשלמי ותרכשי- זה הכי טוב. כי אז זו רק דחיה בתשלום ולא משהו שהוא ממש גזל. ואם את לא מתכוונת או לא יכולה לשלם בהמשך, אז לפחות תשלחי, אולי בעילום שם ובדואר, סכום מסויים לחברה על השימוש שעשית בגלל האונס.
ג) באופן עקרוני קשה לי מאוד עם שימוש שעושים למשהו מקצועי בכלים מועתקים או משוכפלים. ככה אני חושב במחשבים וככה בעוד הרבה דברים. אני חושב שיש בעיה לעשות שימוש בזיעתו של אחר לפרנסה שלך. גם אם אולי יש לי קשיים עם שימוש תמים בדברים "על פי חוק זכויות יוצרים".
ד) נראה לי מוזר שמכונים שלמים עושים שימוש במשהו לא חוקי בעבודה שלהם. אולי אם תבררי יתברר שהמכון שלך משלם? אולי לשיעורין, או בחכירה...
הכנת אוכל במועד
מכיוון שזה חול המועד, הרי שמותר להכין אוכל "רגיל" שיעשו בו שימוש לאחר החג. אם זה משהו שמכינים בטורח רב, ונהוג להכין כמות ממש גדולה (כמו מלפפונים חמוצים לדוגמא, שזה תמיד מכינים לזמן רב), אז אסור.
אבל אוכל רגיל, כמו לבשל יותר חתיכות עוף... זה מותר בחול המועד.
מכיוון שזה חול המועד, הרי שמותר להכין אוכל "רגיל" שיעשו בו שימוש לאחר החג. אם זה משהו שמכינים בטורח רב, ונהוג להכין כמות ממש גדולה (כמו מלפפונים חמוצים לדוגמא, שזה תמיד מכינים לזמן רב), אז אסור.
אבל אוכל רגיל, כמו לבשל יותר חתיכות עוף... זה מותר בחול המועד.
דיני ממונות
Kפי התיאור שלך, נראה פשוט שהוא צריך לשלם לך. אין לו שום סמכות לשבור את הטלפון שלך, גם אם זו מדיניות הישיבה ונראה פשוט שהוא צריך לשלם.
Kפי התיאור שלך, נראה פשוט שהוא צריך לשלם לך. אין לו שום סמכות לשבור את הטלפון שלך, גם אם זו מדיניות הישיבה ונראה פשוט שהוא צריך לשלם.
שברו לי את הטלפון בישיבה
לא הבנתי מנוסח השאלה מי שבר את הטלפון, הישיבה או החברים?
אם זה החברים, האם הם טוענים משהו בזכותם, כלומר- האם הם קיבלו רשות מהישיבה לשבור?
לא הבנתי מנוסח השאלה מי שבר את הטלפון, הישיבה או החברים?
אם זה החברים, האם הם טוענים משהו בזכותם, כלומר- האם הם קיבלו רשות מהישיבה לשבור?
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב שי טחן
עוד בנושא דיני ממונות
מוצרים








